רפרנס לסצנת התאומות מהסרט “הניצוץ” (1980, קובריק). רוצים להיזכר? לחצו כאן (אזהרת טריגר לרגישים: דם, אלימות, מוות).

 

חוץ. ערב. פלאפליה

​דני (25, נאה) יושב עם קבוצת חברים בפלאפליה. בין הסועדים – זוג תאומות ג’ינג’יות (25, יפהפיות, שיער מתולתל, לבוש שונה).
החבורה צוחקת, אוכלת, מדברת בקול. קלוז־אפים מתחלפים: ידיים לוקחות חמוצים מקערת החמוצים, פיתות ננגסות.
התאומות יושבות ליד דני, אחת מהן שופכת עמבה על הפיתה שלו ישירות מהבקבוק. כולם נהנים.

​

פנים. לילה. דירתו של דני

דני חוזר הביתה מהבילוי, נכנס, ולפתע עוצר – אוחז בחזה, פניו מתעוותים מכאב. צרבת.
הוא פוסע במסדרון לעבר חדר השינה. כשהוא מושיט יד לדלת, הוא רואה בקצה המסדרון את התאומות מהפלאפליה.

כעת הן לבושות בבגדים זהים - שמלות ילדותיות, גרביים לבנים, נעלי בובה. הן מביטות ישירות למצלמה.

מוזיקה מאיימת מתגברת.

​

התאומות (בפנים קפואות ובקול מונוטוני וקריפי):
שלום, דני.

בוא תאכל איתנו, דני.

אתה לא רוצה טחינה, דני?

​

תוך כדי שהתאומות מדברות השוטים מתחלפים:
– דני – מבועת, מזיע.
– התאומות – פנים קפואות, אחת אוחזת פיתה, השנייה שופכת עמבה מבקבוק בלי להסתכל.
– שוט אחר של התאומות מרוחות בטחינה ועמבה, מלקקות ידיים באופן מוזר.

​

דני צורח, נכנס לחדר וסוגר אחריו את הדלת.

​

קריין:
מטוגן זה הסיוט שלך? צרבת לא צריכה להפוך לסרט אימה.
טאמס – טבליות לעיסה להקלה מהירה בתסמיני צרבת. 20 דקות ושוב אפשר לנשום.

​

בזמן שהקריין מדבר נראים ברקע שוטים הממחישים את פעולת המוצר:
עיגול אדום "פועם" על חזהו של דני. הוא לועס טאמס – העיגול נעלם.

קריין:
אז דני… אתה בא לאכול איתנו?

טאמס – הקלה מהירה על צרבת.

​​

​

​

קופי: נועה פיטליק, קרינה שר, עדי איבגי.